תוכן
הסתר
תצורת שוטגן (Shotgun Formation) היא תצורה המשמשת את קבוצת ההתקפה בעיקר במהלך של מסירה. במסגרת תצורה זו עומד הקוורטרבק במרחק של 5 עד 7 מטרים מאחורי קו המגע, ומקבל שם את הכדור מן הסנטר במסירה.
עם השנים התצורה הופכת לפופולארית יותר ויותר כאשר הקבוצות הופכות להיות ממוקדות יותר במשחק המסירה שלהן.
מתי משתמשים
השימוש בתצורת שוטגן הוא במצבים בהם רוצים לבצע מסירה, אך רוצים לתת לקוורטרבק כמה שיותר הגנה וזמן עד לביצוע המסירה, כמו שמצב בו שחקנים רצים אל עומק שטח הקבוצה היריבה, וצריך לתת להם זמן להשלים את המסלול שלהם עד שיהיו מוכנים לקלוט את המסירה.
התצורה הופכת לשימושית אף יותר במצב בו משחקים נגד קבוצה עם יכולות חדירה לעצירת מסירה (Pass Rush) מעולות.
יתרונות
- מרחב תמרון לשחקני הקו הראשון – תצורת שוטגן מאפשרת לקו ההגנה הראשון ליסוג לאחור לאחר הסנאפ וליצור כיס (Pocket) סביב לקוורטרבק בכדי להגן עליו בעוד הוא מחליט אל מי למסור את הכדור.
- זמן התארגנות – התצורה נותנת לקוורטרבק זמן רב יותר להתארגן למסירה, מאחר והוא קרוב יותר לאזור ממנו הוא אמור לבצע את המסירה, והוא לא צריך ללכת כמה צעדים לאחור לאחר הסנאפ בכדי להגיע לשם. לעיתים הזמן הנדרש לכמה הצעדים הללו לאחור יכול להיות קריטי.
- אפשרויות ריצה – מעמדת שוטגן יש לקוורטרבק אפשרויות רבות יותר לבצע ריצה עם הכדור לפני המסירה, או לבצע מהלך ריצה מלא עם הכדור.
- שדה ראיה – התצורה נותנת לקוורטרבק שדה ראיה טוב יותר על המגרש כבר לפני ובתחילת הסנאפ.
חסרונות
- חשיפת כוונות – תצורת שוטגן חושפת בפני ההגנה שהסבירות למהלך מסירה הינה גבוהה יותר בצורה משמעותית מאשר בתצורה רגילה.
- מסירה לא טובה – בתצורה קיים סיכון למסירה לא טובה של הסנטר, אותה הקוורטרבק לא מצליח לתפוס בצורה טובה או לא מצליח לתפוס כלל. לא כל סנטר מסוגל לבצע מסירה מדוייקת זו בצורה טובה. חסרון זה בולט ביחס לתצורה רגילה בה הסנטר פשוט מעביר את הכדור לידי הקוורטרבק.
Be the first to comment