קרקוע מכוון (Intentional Grounding)

קרקוע מכוון (Intentional Grounding) היא עבירה של ההתקפה, המוגדרת בתור מצב בו השחקן המוסר (בדרך כלל הקוורטרבק) מבצע מסירה קדימה ללא סיכוי ריאלי להשלמתה.

עבירה זו מתרחשת בדרך כלל כאשר הקוורטרבק מזהה כי הוא עומד להיות מופל (Sack), ולכן הוא מנסה להיפטר מן הכדור, ומבצע מסירה של הכדור לאזור בו אין אף אחד מבני קבוצתו שיכול לתפוס אותו, למשל להשליך את הכדור על הקרקע לידו.

חשיבות הנושא

כאשר קוורטרבק מופל עם הכדור בידיו (Sack) המשחק מתחדש מן הנקודה בה הוא הופל, שזה בדרך כלל הרחק מאחורי קו המגע, ומכאן שמדובר באובדן של יארדים יקרים. בנוסף, במצב של הפלה השעון אינו עוצר. מצד שני, בעת ביצוע מסירה שלא הושלמה, הכדור מוחזר אל המקום בו הוא היה מונח בתחילת המהלך, והשעון נעצר.

מטרת עבירת קרקוע מכוון היא למנוע מן הקוורטרבק מלזרוק סתם את הכדור בכדי למנוע את הפלתו עם הכדור והגדרת המהלך כמסירה שלא הושלמה.

יוצא מן הכלל

החוק מגדיר מצב אחד בו מותר לקוורטרבק לבצע קרקוע מכוון של הכדור, והוא אם הוא קיבל אותו במהלך סנאפ, ובצורה מיידית זורק אותו על הקרקע. מצב זה נקרה ספייק (Spike) והוא נועד לעצור את השעון מבלי לעשות שימוש בפסק זמן, אך תור אובדן של דאון אחד.

רכיבים הכרחיים

על מנת לגרור הכרזה על עבירת קרקוע מכוון, חייבים כל הרכיבים הבאים להתקיים:

• לחץ קרוב – המוסר חייב להיות בסיכון לאובדן מיידי של יארדים כתוצאה מהפלה קרובה. אם המוסר לא היה תחת חץ קרוב, והמסירה פשוט לא הצליחה כי התופס לא היה במקום בו המוסר ציפה שיהיה, לא תוכרז עבירה.
• מיקום בתוך הכיס – המוסר חייב להיות באזור שבין שני השחקנים שמשחקים בעמדת תאקל (Offensive Tackle), אזוה המוכר בתור הכיס (Pocket). אם הוא יצא בריצה מאזור זה, לא תוגדר לו עבירה.
• מרחק המסירה – אם המסירה של הקוורטרבק לא הגיעה עד אל מעבר לקו המגע, תיפסק לו עבירה.
• תופס – הכדור חייב להמסר אל אזור בו אין אף תופס.

העונש

העונש בגין קרקוע מכוון מורכב מכמה רכיבים:

• אובדן יארדים – אובדן של 10 יארדים או שהכדור מועבר למקום ממנו בוצעה המסירה – הרחוק מבינהם.
• אובדן דאון – ההתקפה מאבדת דאון, שלא כמו ברוב העבירות האחרות בהן הדאון משוחק שוב לאחר אובדן היארדים.
• סייפטי – אם המוסר ביצע את הקרקוע המכוון בתוך אזור המטרה שלו, יפסק כנגדו סייפטי (2 נקודות לרעתו).
• אובדן זמן – אם המשחק קרוב לסיום המחצית או סיום המשחק, השעון מורץ ב-10 שניות קדימה, אלא אם ההגנה בוחרת שלא לעשות זאת.